ו"ע 20028-12-14 מנו נ' מנהל מיסוי מקרקעין – הגדרת דירת מגורים

פסק הדין דן בשאלה האם בית המגורים אשר נמכר על ידי העוררת ואחיה עונה להגדת "דירת מגורים" לעניין הפטור ממס שבח.

בית המגורים נבנה בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 והיה בבעלות הוריה של העוררת. בבית התגוררו בני משפחתה של העוררת, אביה עד מועד פטירתו בשנת 1988 ולאחר מכן אחיה. לאחר מכן ננטש הנכס ואיש לא גר בו שנים רבות.

העוררת בקשה פטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים. בקשה זאת נדחתה על ידי המשיב, אשר קבע כי בית המגורים ננטש וניזוק עד כי אינו עונה להגדרת "דירת מגורים" על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק").

לא היה מחלוקת בין הצדדים כי הנכס אינו משמש כעת למגורים ולא שימש במשך שנים רבות למגורים. מצבו אינו ראוי לשמש כיום למגורים שכן חסרים בו מתקנים הכרחיים למגורים, כגון מערכות מים וחשמל, חלונות, דלתות, מתקני רחצה, מטבח וכו'.

עם זאת, קובע השופט כי מצבו הפיזי הנוכחי של הנכס אינו מספיק לשם הכרעה בשאלת הזכות לפטור ממס שבח לדירת מגורים, אלא נדרשת בחינה רחבה יותר.

הועדה סוקרת את הגדרת "דירת מגורים" ודירת מגורים מזכה" בחוק, כאשר למעשה המחלוקת הינה בעניין החלק  "מיועדת למגורים לפי טיבה" בהגדרה.

לעניין זה נקבע כי אין להסתפק במבחן יחיד אלא כל מקרה יבחן לפי נסיבותיו, יש להיעזר במבחני משנה שונים ומגוונים ולאזן ביניהם. מבחני המשנה יכללו מבחנים פיסיים ומשפטיים, כגון: מצבו הפיסי של הנכס וקיומם של מתקנים חיוניים, האפשרות המעשית אובייקטיבית להשלים את החסר על מנת להביא את הנכס למצב בו ניתן יהא להשתמש בו למגורים, היתר הבניה, ייעוד הנכס על פי תכניות המתאר, השימוש אשר נעשה בנכס בפועל, השימוש הצפוי בנכס בעתיד, השימוש אשר נעשה בנכסים שונים באותו מבנה או מבנים סמוכים, יש לעשות הבחנה בין נכס חדש לנכס ישן, בין נכס המיועד לשימוש לנכס המיועד להריסה וכדומה. כמו כן, יש לתת משקל מסוים גם למבחן הכדאיות הכלכלית.

בנסיבות המקרה נפסק כי הנכס עונה להגדרת "דירת מגורים" בחוק.

לחץ כאן לו"ע 20028-12-14